ד"ר שרית אוקון משתפת בסיפור אישי על גילנות בגיל הרך
ד"ר שרית אוקון היא פוסט דוקטורנטית במרכז לחקר הגילנות והזיקנה באוניברסיטת בר אילן.
בפעם האחרונה שכתבתי על א.א.א (אוּרי־אברהם אוקון), יורש העצר המשפחתי שלנו, הגדרתי אותו כ"זוחל תכול עיניים". מאז התינוקי הפך לפעוטי, והזאטוט לתלמיד בבית הספר היסודי. אומרים שלא בוכים על חלב שנשפך... אבל איזה פיספוס שלא כתבתי ספר הגיגים תחת הכותרת "מפי עוללים ויונקים" המומלץ לכל אם ואב בישראל.
הכול החל לפני כשנה. הגננת המסורה והנפלאה של 'גן־ארזים' צלצלה אליי והציעה לקחת את א.א.א. לאבחון של ריפוי בעיסוק. הופתעתי, לא שמתי לב לשום דבר חריג בבית מדרשנו ותהיתי על קנקנה של המלצה זו. לאחר שיחה קצרה הבנתי כי מאבחנת מקצועית הגיעה לגן לצורך 'איתור-טף' ושמה לב לעניין הדורש התייחסות: הילד שלנו עוד לא החליט אם הוא ימני או שמאלי... ושלא נדע מצרות, הוא עושה את כל הפעולות היומיומיות בשתי הידיים! עוד הובהר לי כי אנשי הריפוי בעיסוק מצפים כי בגיל הגן, הילד כבר יבחר כיוון, יקבע צד, ובמילים אחרות - בגיל חמש דרושה כבר יד דומיננטית!
כיוון שמעולם לא נחשפתי לתופעה ידנית ומורכבת זו התלבטתי עם א.א. (האב) עד כמה נחוצה לא.א.א (הבן) סדרת טיפולים זו. אבחון נוסף במרכז האזורי להתפתחות הילד, שכלל אי אלו פעלולים מסוגים שונים – חיזק עוד יותר את ההמלצה המקצועית: הילד שלכם עוד לא החליט האם צד ימין או שמאל יביאו לחייו יותר מזור ואור – ועל כן כדאי וראוי ונכון לעזור לו לבחור!
אז יצאנו לדרך מלווים באשת טיפול חכמה ומלאת חן. באחד הביקורים הראשונים היא זיהתה נטייה מסוימת שמאלה, ושאלה מי מההורים משתייך לאנשי השמאל. עניתי לה נחרצות "בלי שום רמז פוליטי, שנינו ימניים". ואולם, בירור נוסף אצל חמותי חשף נתון מעניין: לטענתה, א.א. נולד שמאלי למהדרין, אך באותם הימים המטפלות חשבו שהדבר לא רצוי ולכן תעדפו אצלו את הימין, שלא לומר המירו לו צד. בדיקה מהירה בבית הספר לרפואה של ד"ר גוגל חשפה בפניי את התופעה שנפוצה באותם ימים, לשנות לילדים שנולדו עם נטייה לשמאל את העדפתם הטבעית, ולהעבירם לימין. כיום התפיסות בתחום בחירת היד הדומיננטית השתנו לחלוטין, ומבחינתנו כל צד שיאמץ הילד יתקבל בברכה.
אמנם ניתן לרכוש כיום בחנויות מספריים ואביזרים נוספים המותאמים לשתי הידיים, אבל עדיין, רוב המוצרים בעולמנו מתוכננים ומותאמים לימניים. זו אולי הסיבה שבגללה שמחתי לזהות באחד משבועות הטיפול שהילדון שלנו מפתח נטייה לצד הימני של המפה. כשהגענו למפגש השבועי סיפרתי בהתלהבות שהחלה התקבעות! אבל אז, מול עיניה הסקרניות והנרגשות של מלאת החן, התעקש הילדון לבצע את כל פעולות הרישום דווקא ביד שמאל. כאשר שאלנו אותו מדוע באותו שבוע עשה בבית את כל הפעולות דווקא ביד ימין, הוא לא חשב פעמיים, הפשיל את שרוולו השמאלי והציג עקיצת מדוזה ים־תיכונית שלטענתו היא ורק היא מקור הבלבול!
כך או כך, מאז ועד היום התבקשתי למלא טבלת משימות יום־יומיות ולעקוב: באיזו יד הוא פותח את הברז, מדליק את האור, מצחצח שיניים, מורח את הלחם, מצייר, גוזר, מוריד מים בשירותים, ו.... נכון לכתיבת שורות אלו התוצאות ברורות: מספר האיקסים בעמודות השמאל והימין בטבלה כמעט שווה, והילדון המתוק שלנו ממשיך לזפזפ להנאתו בין הצדדים.
האם כל זה קורה במקרה או שאולי ממרום גילו, א.א.א פשוט רוצה ללמד אותנו על טיבן של ציפיות ודעות קדומות הקשורות בגיל. ואולי-אולי הוא כבר מספיק נבון כדי להבין שישנם הרבה תחומים בחיים בהם - הגיל הוא רק מספר!